התאורה באולפן כרומאקי מחולקת בגסות לשני חלקים: תאורה אחורית שמאירה את הרקע הירוק, והתאורה שמאירה את הדמויות המצולמות.
תאורה ככלל מוצעת בדרך כלל בשני סוגים של טמפרטורת צבע: 5600K - תאורה קרה, הקרובה לצבע הלבן, המכיל את את ספקטרום הצבעים הרחב ביותר, או 3200K - תאורה בעלת גוון חם-צהבהב (רבים מכנים זאת כטונגסטן על שם המתכת המצויה בנורות להט/ קוורץ). בתאורה בעלת גוון חם, ספקטרום גווני הצבע הכחול חסרים בצורה ניכרת.
כאשר מצלמים במצלמה דיגיטלית, ומשתמשים בתאורה חמה בה ספקטרום הצבעים הכחולים חלש, המצלמה מגבירה את הצבעים הכחולים בצורה מלאכותית-אלקטרונית (Gain), וזאת על מנת להגיע לתמונה תקינה ומאוזנת (white balanced).
הגברת הצבע הכחול בצורה מלאכותית גורמת לרעשים בערוץ הצבע הכחול (ה-B מתוך ה-RGB). התמונה המתקבלת רועשת יותר, וקשה יותר להפריד את האובייקט המצולם מהרקע.
מאחר ורובנו משתמשים במצלמות דיגיטליות, התשובה היא חד-משמעית: עדיף להשתמש בתאורה קרה. אם בכל זאת יש אילוץ להשתמש בתאורה חמה, הנחתת הערוץ האדום ו-Gain בצורה ידנית כללי עדיפה על White Balance שהמצלמה תבצע.
ההשוואה הבאה (לקוחה מכאן) שצולמה במצלמת RED, ממחישה את הדברים בצורה ברורה. כל ארבע התמונות מראות את הערוץ הכחול, שתיים מהן צולמו על רקע כחול (אחת עם תאורה קרה, השניה עם תאורה חמה). השתיים התחתונות צולמו על רקע ירוק (אחת עם תאורה קרה, השניה עם תאורה חמה). אפשר לראות בבירור את הרעשים בערוץ הכחול כשמצלמים עם תאורה חמה.
סיבה נוספת הגורמת לקושי בצילום עם תאורה חמה, היא שהגוונים הכחולים (400-480nm) מתורגמים בחיישן הצבע של המצלמה (המבוסס סיליקון) בצורה החלשה ביותר מבין שלושת צבעי היסוד (RGB). זוהי גם סיבה מצוינת שלא לבצע Keying על מסך כחול שלא לצורך, ועדיף להשתמש במסך ירוק כרקע לצילומים.
אורך הגל של ספקטרום הצבעים הירוקים מתורגם בחיישן המצלמה בצורה חזקה יותר, והספקטרום האדום בצורה החזקה ביותר– כל כך חזקה, שאם תכוונו למצלמה שלט רחוק אינפרה אדום– תוכלו לראות דרכה את האור הבוקע מהלד (LED).
לא כל התאורות הקרות (פלורוסנטיות ולדים) נולדו שוות. השוק מוצף בתאורה נחותה וזולה. אם החלטתם לצלם עם גופי תאורה פלורוסנטית יש לדאוג שהתדר המופק ע"י שנאי הנורה יהיה גבוה ככל הניתן וזאת בכדי ליצור רציפות גדולה ככל הניתן של האור המופק. תדרים נמוכים עלולים ליצור ריצודים בדומה לצילום עם תאורה פלורוסנטית ביתית- גם בצילום במהירות רגילה של 25-30 פריימים לשניה (במהירויות צילום גבוהות יותר ליצירת slow motion יש לשים דגש מיוחד על הנושא).
דבר שני שיש לשים לב גם בתאורה פלורוסנטית וגם בתאורת לדים הינו נתון ה-Color Rendering Index או בקיצור CRI. הנתון מצביע על איכות הצבעים אשר ירונדרו/ יחזרו/ ישתקפו מהאור הפוגע בהם. אור השמש מרנדר את פלטת הצבעים בצורה הטובה ביותר ומדורג כ-CRI 100, מנורות פלורוסנט טובות מגיעות ל- CRI 95, נורות נחותות נמצאות בסביבות CRI 80 ומטה. אף על פי ש-CRI הינו אינדקס עיקרי למדידת איכות האור, הוא לא מכסה את כל הספקטרום הרלוונטי ולאחרונה מתהווים תקנים חדשים ומקיפים יותר למדידת איכות האור.
טיפ: יש דרך פשוטה להשוות איכויות של גופי תאורה כשהם מאירים אחד לצד השני. פשוט כוונו תקליטור CD והתבוננו איך האור הבוקע מגופי התאורה נשבר לצבעי הקשת. ככול שספקטרום הצבעים יהיו מלא יותר כך האור יהיה איכותי יותר וייצג בצורה נאמנה את הצבעים שיקלטו במצלמה.
רוצים לדעת עוד? מוזמנים לכתוב לנו, ותקבלו תשובה!
Комментарии